On Disinformation — איך חשיבה מדעית יכולה להציל אותנו מעידן השקרים
אנחנו חיים בעידן שבו עובדות הן עניין של דעה. שבו “תעשה מחקר בעצמך” הפך ממשפט חיובי לקוד לכניסה לחורי ארנב של שקרים. שבו מדע — הכלי הכי אמין שיש לנו להבנת המציאות — מותקף באופן שיטתי.
“On Disinformation” של הפילוסוף לי מקינטייר (MIT Press, 2025) מנסה להבין איך הגענו לכאן — ומציע דרך חזרה.
על המחבר
Lee McIntyre הוא פילוסוף מדע ב-Boston University וחוקר במרכז לפילוסופיה והיסטוריה של המדע. ספריו הקודמים — Post-Truth (2018) ו-How to Talk to a Science Denier (2021) — הפכו אותו לאחד הקולות המובילים בעולם בנושא שחיקת האמת.
הטענה המרכזית
מקינטייר טוען שדיסאינפורמציה היא לא רק “שקרים שמפיצים ברשת”. היא אסטרטגיה מכוונת לשחוק את האמון שלנו ביכולת לדעת מה נכון. המטרה לא לגרום לאנשים להאמין בשקר ספציפי — אלא לגרום להם לא להאמין בשום דבר.
כשאנשים מגיעים למצב של “אי אפשר לדעת מה אמת” — הם מפסיקים לנסות. ואז כל שקר שווה כל אמת.
5 רעיונות מרכזיים מהספר
1. “שחיקת העובדות” היא תהליך מכוון
מקינטייר מראה שתעשיית הטבק הייתה החלוצה: בשנות ה-50, כשהמדע הוכיח שעישון גורם לסרטן, חברות הטבק לא אמרו “זה שקר”. הן אמרו “המדע עדיין לא מוכרע”. הן יצרו ספק — ובכך עיכבו רגולציה ב-40 שנה.
אותה אסטרטגיה בדיוק משמשת היום מכחישי אקלים, מתנגדי חיסונים, ומפיצי מידע מטעה: לא להוכיח שהם צודקים, אלא לגרום לאנשים לפקפק במדע.
2. ההבדל בין ספקנות למכחישנות
ספקנות (skepticism) היא חיובית — לשאול שאלות, לדרוש ראיות, לבדוק מקורות. זו בדיוק חשיבה ביקורתית.
מכחישנות (denialism) היא ההפך — לדחות ראיות שלא מתאימות לאמונה קיימת, ולדרוש רמת הוכחה בלתי אפשרית.
הסימן: ספקן אומר “הראה לי ראיות ואשנה דעה.” מכחיש אומר “שום ראיה לא תשנה את דעתי.”
3. חשיבה מדעית כתרופה
מקינטייר טוען שהתרופה לדיסאינפורמציה היא לא “יותר עובדות” — אלא חשיבה מדעית. לא ללמד מה המדע גילה, אלא איך המדע עובד:
- כל טענה צריכה ראיות — אפשר לטעון כל דבר, אבל בלי ראיות זה חסר ערך
- ראיות יכולות להפריך — תיאוריה מדעית היא כזו שאפשר להוכיח שהיא שגויה. אם אי אפשר — זו לא מדע
- קונצנזוס מדעי הוא כלי — כש-97% מהמדענים מסכימים, זה לא “רק דעה”. זה שקלול של אלפי מחקרים
- מדע מתקן את עצמו — זו לא חולשה, זו הכוח הכי גדול שלו
4. “5 הטריקים” של דיסאינפורמציה
מקינטייר מזהה 5 טקטיקות שחוזרות:
- מומחים מזויפים — מציאת “ד”ר” אחד שאומר ההפך מ-10,000 מדענים
- דרישה לשלמות — “אם המדע לא 100% בטוח — אז הוא לא יודע כלום”
- דובדבנים (Cherry-picking) — בחירת מחקר אחד שתומך, תוך התעלמות מ-100 שסותרים
- תיאוריות קונספירציה — “המדענים משקרים כדי לקבל מימון”
- התקפה אישית — במקום לתקוף את המחקר, תוקפים את החוקר
5. השיחה עם מכחישים
אולי הפרק הכי מעשי: מקינטייר לא ממליץ לוותר על שיחה עם אנשים שמאמינים בשקרים. הוא ממליץ על גישה של סקרנות, לא עימות:
- “מעניין, מאיפה אתה יודע את זה?”
- “מה היה משנה את דעתך?”
- “איך אתה מבחין בין מקור אמין ללא אמין?”
למה זה חשוב להורים ישראלים?
ילדים נחשפים לדיסאינפורמציה מוקדם
בישראל, ילדים נחשפים לקמפיינים של מידע מטעה מגיל צעיר — דרך קבוצות וואטסאפ, טיקטוק, ויוטיוב. אחרי 7 באוקטובר, הנושא הפך דחוף עוד יותר.
חשיבה מדעית לא נלמדת מספיק בבית הספר
בתי ספר מלמדים תוצאות מדעיות (עובדות, נוסחאות), אבל פחות את התהליך המדעי — איך מגיעים לידע, למה משנים דעה, מה ההבדל בין מתאם לסיבתיות.
מה לעשות?
- למדו ילדים את 5 הטריקים — כשילד מזהה “מומחה מזויף” או “דובדבנים” — הוא מוגן
- דגמנו ספקנות בריאה — “אני לא בטוח, בוא נבדוק” הוא המשפט הכי חשוב שהורה יכול לומר
- הבחינו בין ספק למכחישנות — “לשאול שאלות” הוא חיובי. “לדחות כל תשובה” הוא בעייתי
למי הספר מתאים?
להורים שרוצים להבין את ה”מגפה” של מידע מטעה ולדעת איך להגן על ילדיהם.
למורים — במיוחד מורים למדעים, אזרחות ותקשורת. הספר מציע מסגרת ברורה להוראת חשיבה ביקורתית.
לילדים — הספר עצמו מיועד למבוגרים, אבל הרעיונות (5 הטריקים, ספקנות מול מכחישנות) ניתנים להסבר מגיל 12.
פרטי הספר:
- McIntyre, L. (2025). On Disinformation: How to Fight for Truth and Protect Democracy. MIT Press.
- ספרים קודמים: Post-Truth (2018), How to Talk to a Science Denier (2021).